לנה ד., בת 29, מרמת גן, עובדת במרכז הזמנות טלפוני כבר 5 שנים. במקביל היא מסיימת תואר שני בלימודי מנהל עסקים. היא נשחקה בעבודתה הנוכחית, ומנסה בכל כוחותיה למצוא תפקיד הולם ומתגמל יותר את כישוריה. ל' ניגשת שוב ושוב לראיונות עבודה ולא מצליחה להתקבל למשרה ראויה. היא הגיעה אלי נבוכה, חסרת אונים ומבולבלת.
כל חייה מתנהלים "על פי הספר" מאז שהיא זוכרת את עצמה. תמיד עשתה את המוטל עליה והצליחה במשימותיה. היא שולחת קורות חיים, הולכת לראיונות, עוברת מבדקים, אבל לא מצליחה להתקבל לעבודות. היא חווה פגיעה משמעותית בדימוי העצמי. היא שואלת את עצמה מה היא עושה לא נכון. אולי הגיע הזמן לבקש עזרה מקצועית ולעשות שינוי…
מכתב אישי שכתבה לנה:
המסע שעברתי עם יובל.
הגעתי ליובל פלג בתקופה קשה ומורכבת בחיי. הייתי לקראת סיום תואר שני ולאחר שנה של חיפושי עבודה מתסכלים ועקרים. לא ידעתי באיזה תחום אני רוצה לבנות קריירה, לא יכולתי לרכז מאמץ ולהתמיד בשום משימה, למרות כל שאיפותיי. כתוצאה מכך, לא עברתי אף ראיון עבודה ולא קיבלתי שום תפקיד אליו פניתי. רצף זה של כישלונות פגע משמעותית בהערכה העצמית שלי, ביכולת שלי להציב ולהגיע ליעדים ואפילו בחיי הפרטיים. חשתי חוסר אונים, תסכול וחשש מפני העתיד.
היה ברור לי שאני צריכה שינוי משמעותי בחיי ועזרה בביצועו. ערכתי סקר שוק מעמיק על האפשרויות העומדות לפני – פנייה לחברות מקצועיות גדולות, המתמחות בהכוונה תעסוקתית, בקנה מידה רחב (סוג של פס יצור) או בחירה בפסיכולוג פרטי, מיומן בטיפולים קצרי מועד,מומחה בתחום התעסוקה. יובל היווה פתרון האידיאלי מבחינתי – יחס אישי וכלים פסיכולוגיים בשילוב עם רמת מקצועיות מאוד גבוהה, ניסיון עשיר ומגוון והובלת תהליכים מהתחלה ועד הסוף.
כבר בפגישה הראשונה התרשמתי מהעובדה שהצבנו יחד יעדים ברורים ומותאמים לי, הגדרנו תהליכים להשגת יעדים אלה, במסגרת זמן קצובה ובו זמנית הגדרנו את סדרי עולמי הפרטי. בכל פגישה נוספת ראיתי את ההתקדמות לעבר היעדים שהצבנו לי, תוך כדי תמיכה, הכוונה והמון הבנה מצידו של יובל.
עברתי תהליך מעניין ועמוק, בעזרת מגוון שיטות, החל ממבחני אישיות ויכולות ועד מודלים פסיכולוגיים שונים, שהתמקד וסייע הן במישור המקצועי (הגדרת תחומי עניין וכיווני קריירה, אופן התנהלות בראיונות ומרכזי הערכה, הצגה עצמית מיטבית, התמודדות עם מבחני מיון ועוד) והן במישור האישי (צדדים חזקים וחלשים באישיות שלי, התמודדות עם הסביבה ומיקוד המאמצים לכוונים פרודוקטיביים).
בעזרתו של יובל הבנתי, לראשונה בחיי, מה הוא התחום בו אני מעוניינת לעסוק, מה היתרונות שלי בתחום זה, מה הדברים המעקבים אותי וכיצד להתמודד איתם והכי חשוב, מה הדרך להגשמת הפוטנציאל שלי. לאחר חודשיים בלבד, תחת הדרכתו של יובל, מצאתי עבודה, בתפקיד ובארגון שלא חשבתי ולא האמנתי שאגיע עליו, תוך תחרות עם מועמדים אחרים במרכז הערכה ובראיון אישי (דברים שלפני ההכוונה נכשלתי בהם כישלון חרוץ). כמו כן הצלחתי להשליט סדר בחיי הפרטיים, להציב לעצמי יעדים שונים ולהגיע אליהם, ואפילו התחלתי לבחון אופציה של המשך לימודים, דבר שלא עלה בדעתי לפני כן.
אני מרגישה שאני נמצאת עדיין רק בתחילתה של דרך ארוכה להגשמה עצמית, אך עכשיו יש לי את הכיוון, הכלים והביטחון ללכת בה וזאת תודות ליובל.
אני ממליצה בחום לכל אחד לצאת למסע דומה לשינוי משמעותי בחייו ומודה ליובל על היחס, האכפתיות וההשקעה הרבה.
ד, בן 23 מגבעתיים, עבר בגרות חלקית בציונים בינוניים. הוא לא אהב את בית הספר ולא רווה נחת בלימודים. בצבא שרת בצנחנים והוערך מאד על ידי מפקדיו. הוא השתחרר לפני שנה וחצי, עובד באבטחת אישים וגר בבית הוריו בקריית אונו. הוא נמשך מילדותו לטיפול בחיות וחולם על לימודי וטרינריה אבל הוא חושש שאין לו כל סיכוי להתקבל. הוריו לוחצים עליו שיתחיל לעשות עם עצמו משהו, שישלים בגרות, אבל הוא רב איתם ומתחמק. הוא מפחד להתאמץ לשווא. הוא רוצה לקבל תשובה מה עוצר אותו ברכישת ידע, מה סיכוייו להצליח בלימודים, האם לוותר על החלום ולאמץ אפשרויות יותר ריאליות. במהלך הייעוץ זיהיתי אצל ד' סימפטומים של דיסלקציה. שלחתי אותו לקבלת אבחון וטיפול מתאימים, ובמקביל חיזקתי את בחירתו ועודדתי אותו להאמין ביכולותיו לממשה.
ד. כותב
ליובל שלום,
התהליך שעברתי אצלך נתן לי תובנות לגבי ייעודי בחיים ובעיקר כוחות חדשים לצאת ולממש אותם.
קשה לתאר איזו משמעות הייתה עבורי להתמודד כל חיי עם לקויות הלמידה שלי. כעסתי, נלחמתי, ברחתי, פחדתי אבל בפועל לא עשיתי כלום. האבחון ובעיקר הטיפול הממוקד שלך פותחים לי פתח חדש. אתך מצאתי את הכוח לבקש ולקבל עזרה. אתה עזרת לאבחן לכוון ולחזק אותי. שמח לספר לך שנרשמתי למכינה באוניברסיטה בדרך ללימודי וטרינריה מלאים. התהליך שינה אותי מקצה לקצה.
ג, בן 30, גר לבד בדירה שכורה מוזנחת בפלורנטין. הוא עובד במה לפרנסתו. הוא חי את חיי הלילה של תל אביב ונראה שאין לו דאגות. לפני שנה הוא נעצר על סחר בסמים. הוא שהה שבועיים במעצר ושוחרר ללא כתב אישום. מאז הוא טוען שמתקשה לקום בבוקר. הוא כועס על העולם, על משפחתו וחבריו ואף סובל מהתפרצויות כעס.
אני מזהה אצל ג' סימפטומים של דיכאון. טיפול ממוקד קצר- מועד יכול להיות בשבילו פתרון מצויין , ובהישג יד. בניגוד לדעה הרווחת, טיפול קצר מועד לא פוחד לדבר על חוויות חיים. הטיפול ממוקד יותר בהבנת החוויות והאפשרות להתאים את "מטעניהן" להווה ולעתיד. ד' רגיל ליחס שיפוטי מסביבתו. אני, באישיותי, ובכלים המקצועיים שבידיי איני שופט איש. שוחחתי עם ג' על הכעס, עודדתי אותו לספר חוויות חיים מהילדות ומתקופות מאוחרות יותר, הבנו מקורות אחרים לכעסים, התבוננו במקורות התלות שלו בסמים קלים, וכל זאת- בשלושה חודשים.
ג. כותב…
הי יובל
כפי שהבטחתי חוזר אליך חודש ימים מסיום התהליך הטיפולי. דוגרי- זה היה תהליך ארוך וקשה. פעם ראשונה שמצאתי מקום לרגשות שלי בלי פחד או הדחקה. תודה שהקשבתי לי בסבלנות ונתת לי את הכוחות והאמונה שיש מה לעשות. אני לא יכול להגיד שהכול כבר דבש, אבל לפחות אני מבין יותר טוב את עצמי, וקצת יותר אוהב אותי. הייתי רוצה חבר כמוך..
י' השתחרר מהצבא זה עתה. ציוני הבגרות שלו טובים, החברים בדרום אמריקה על ערסלים, והוריו הם מערכת משוכללת של לחצים.
י' אינו יודע אם לבזבז זמן עם חבריו, האם להתחיל לעבוד מיד כדי לצאת מבית הוריו, האם ללמוד באקדמיה, והאם המקצוע שבו הוא חושק אכן יספק אותו.
אני מזהה אצל י' מוטיבציה גדולה ובלבול גדול. במשך שיחותינו אנחנו מגייסים את המוטיבציה לפתור בין היתר את הבלבול והמבוכה. י', שמשתוקק להיות עורך דין רוצה לחיות ברווחה כלכלית וליהנות מהחיים הטובים. הוא שואף להקים משפחה ולבסס אותה היטב. מאידך, י' אינו בטוח שימצא עניין בעבודה.
אני מציע לי' ללכת לישיבות בתי משפט, להתנדב בעמותות להנגשת משפט לכלל הציבור, לקרוא פסקי דין, ולנסות לגבש את התייחסותו למקצוע אחרי ההתנסויות האלה.
י' כותב:
יובל, שלום רב.
אני רוצה להודות לך שעזרת לי לגבש את הכוון ולשעוט למטרה.
אני מתעניין מאוד בכל מה שנגעתי בו בתחום המשפט. ביחוד מושך אותי משפט פלילי ( אבל אין פה הרבה כסף..)
החלטתי לא לבזבז שנה בטיולים עכשיו, ונרשמתי ללימודי משפטים בת"א השנה.
אתה מקצוען אמיתי, ואמליץ למכרים שיש להם התלבטויות להתייעץ אתך ( רק תשלם לי עמלה )
ח' בת 38 מגבעתיים –קרייריסטית מצליחה, משמשת כמנהלת שווק בחברת מזון עולמית.
היא נהנית מתנאי שכר מפליגים, ומשכורתה היא שמקיימת את משפחתה ( בעלה אמן..) זה כמה שנים שח' לומדת באופן אינטנסיבי יוגה, ומפתחת דפוסי הכרה חדשים.
היא בזה בליבה לתרבות הצריכה, היא רואה שקרים שקופים בכל מהלכיה בעבודה, ופער בלתי נסבל בין הכרתה לבין תפקידה בחברה נפער.
ח' חולמת ללמוד קורס לקטות בטבע ולעזוב את חיי המשרד המעיקים. היא יודעת שכמפרנסת יחידה אלה הם חלומות בהקיץ.
ח' חוששת שהיא מתחילה לפתח דיכאון – קשה לה לקום בבוקר לעבודה, ואף נשארה במיטה ביומיים האחרונים.
טיפול ממוקד קצר מועד וכימיה מצוינת ביננו פתרו את תעוקתה של ח' לחלוטין, והיא עכשיו עובדת כמנהלת שווק של מיזמים חברתיים- אקולוגיים.
ח' כותבת : היי יובל
אתה יובל, החכם השקט. באמצעות הקשבתך המכילה, הערותיך המחכימות וניסיון החיים שלך, הגעתי להבנות ואף פשרות מבורכות לגבי עצמי.
לימדת אותי שלא כדאי לזרוק את כל הכלים והניסיון שצברתי במשך שנים , אלא פשוט לנתב אותם לעשייה שקרובה אל ליבי.
אז אני מרוויחה פחות היום, מקדמת עסקים ירוקים ברשתות חברתיות בינתיים – כהשלמת הכנסה, והילדים לא קונים יותר מותגים. לא אסון..
המקרר גדוש באוכל בריא.. תודה יובל על התהליך שעברנו ביחד.